social design
סיוע לנשים מוכות
בציבור החרדי ישנו טאבו על נושא האלימות במשפחה, נושא רגיש וכאוב הדורש טיפול והערכות מיוחדת במישור החברתי והפוליטי
יצאתי לפרויקט מתוך מטרה להעלות את המודעות לנושא, ולהנגיש מידע חשוב והכרחי לאותן נשים שחוות אלימות בציבור החרדי. תוך התייחסות לדרך הפניה שלי- מחתרתית ודיסקרטית (הפועלת בצורה עצמאית מבלי אישור מצד הרבנים). מתוך דגש למקום בו אני פונה לאותן נשים- משרדי שידוכין, רחובות, מקוואות ובתי חולים. וצורת הפניה- מרומזת המאפשרת קריאה בין השורות.י
תוכן הדברים פונה לנשים בשפה רכה, מרומזת ותורנית, המוכרת לאותו ציבור. מעלה את המודעות לנושא, מנגיש מידע רלוונטי- כיצד לצאת ממעגל האלימות. במטרה לגרום להזדהות ואמפתיה ולהעלות את מספר הפניות לארגון "בת מלך" המסייע במקרים של אלימות במשפחה.י
הרקע לפרוייקט
בישראל כיום ישנם 200,000 נשים ו600,000 ילדים החווים אלימות במשפחה, בעקבות הסגר שהקורונה הביאה עלינו הייתה עליה דרסטית ומשמעותית במספר הנפגעות ונשים רבות נרצחו. נשים נמנעות מלהתלונן או לפנות לעזרה מתוך חשש ממציאות חדשה ולא מוכרת.י
מלבד אלימות פיזית, מילולית, נפשית, כלכלית ומינית. בחברה החרדית קיימת אלימות נוספת- אלימות רוחנית. המתאפיינת בהקנטת הערך הרוחני של האישה, של אמונותיה או של עשייתה, מניעת והגבלת עשייתה הרוחנית, ולגרום לה לעבור על ציווים או איסורים רוחניים.י
הציטוט שהוביל אותי בפרוייקט, הוא ציטוט של אישה חרדית שהייתה בזוגיות אלימה:"לא ידעתי לזהות את המילה אלימות. הציבור החרדי ובמיוחד נשים, פחות משתפות דברים אישיים" מילותיה הובילו אותי לקונספט של הפרוייקט שלי - י
העלאת מודעות והנגשת מידע בנושא אלימות במשפחה בעזרת פרסום מחתרתי ומנטוריות חרדיות.י
מטרת העל של הפרוייקט היא להעלות את המודעות לנושא, להנגיש מידע חשוב והכרחי לאותן נשים שחוות אלימות בציבור החרדי, לגרום להזדהות ואמפתיה ולהעלות את מספר הפניות לארגון "בת מלך" המסייע במקרים של אלימות במשפחה.י
תהליך המחקר
על מנת לחקור את הנושא לעומק נעזרתי במקורות מידע רבים. בניהם נשים העוסקות בתחום בציבור החרדי, מחקרים, מאמרים ושאלונים.י
מיהי חרדית
בכדי לפנות בצורה הטובה ביותר לקהל היעד שלי, התחלתי במחקר על "מיהי חרדית?". -קהילת החרדים מאופיינת באופי ואורח חיים שמרני ובצייתנות מוחלטת לרבנים ומורי הדרך. השיח על אלימות במשפחה- הוא שיח בעייתי המערער את הקהילה. רבנים רבים לא מודעים לחומרת המצב ויש הנמנעים מלהוציא את 'הכביסה המלוכלכת' מחוץ לגבולות הקהילה. לכן כל הפעילות להעלאת המודעות לנושא בקהילה החרדית- נעשה מתחת לפני האדמה. מבלי אישור וה"הכשר" של הרבנים.י
הבעיות הקיימות כיום
הבעיות הקיימות כיום, קיימות במספר מישורים, האישי והחברתי
נשים חרדיות לא מתלוננות, לא עושות שינוי לשיפור מצבם ונשארות במעגל האלימות, מתוך חוסר המודעות שלהן לבעיה, מבושה ופחד להרוס את השם הטוב של המשפחה, פחד ממציאות חדשה ולא מוכרת. הן מרגישות שאין מי שיסייע להן אם הן יפנו לעזרה, דבר היוצר מחסום פסיכולוגי המונע חשיפה למידע ולבצע שינוי.י
נשים חרדיות לא מודעות שהן חוות אלימות במשפחה ולא חשופות לזכויות שלהן ולדרכים בהן אפשר לטפל בבעיה, מפני שהתקשורת החרדית מרבה לצנזר נושאים רגישים כמו אלו, הפרסומים המעטים שיש בנושא-מועברים בצורה מאוד מצונזרת ומרומזת. ונשים שלא מודעות מלכתחילה לבעיה לא יבינו את הפרסום ולא יפנו לעזרה.י
יצירת פרסונות בהתאם למחקר. עד כמה הנשים מודעות לאלימות ובהתאם לחשיפתן לאמצעי התקשורת על מנת לבדוק כיצד להנגיש מידע בנושא.י
מידת החשיפה לאמצעי התקשורת
מידת החשיפה לאמצעי התקשורת
מסעה של אישה חרדית
כדי לדעת כיצד ומתי לפנות לאותה אישה החווה אלימות. עשיתי מסע של אישה חרדית ממוצעת. בדיקה של המקומות בהם היא מסתובבת ואחת לכמה זמן היא מגיעה אליהם. לאחר מכן התמקדתי בנקודות מפתח במסע. מרגע השידוכין- בו היא מתחילה להכיר גברים למטרת חתונה ועד לרגע הלידה כאשר היא עמוק בקשר זוגי.י
מחקר שוק
מלבד זאת נעשתה בדיקה של פרסומים קיימים כיום בנושא המנגישים מידע על אלימות במשפחה ומציעים סיוע במקרים כאלו. בניהם, ישנם פרסומים רבים שלא התקבלו בציבור החרדי מכיוון שהם לא קיבלו הכשר מצד הרבנים ולכן הם מגיעים לקהל קטן מאוד של נשים.י
מסקנות המחקר
בעקבות האופי של הקהילה החרדית על הפרסום להיות דיסקרטי ומחתרתי ולפעול מתחת לפני השטח.י
מכיוון שכיום עוד אין אפשרות לדבר על הנושא בפנים גלויות בקהילה. הפרסום פונה רק לקהל הנשים ולכן עליו לשדר נשיות ולדבר לנשים.י
נשים רבות חוששות לעשות את הצעד באותו הרגע, זהו תהליך פסיכולוגי שהן עוברות עד הרגע שהן משלימות עם מצבן ופונות לעזרה לכן יש צורך לתת לאותן נשים אפשרות לפנות במועד אחר.י
הפרסום הקיים כיום בחברה החרדית הינו פרסום פרינט - מודעות רחוב, פשקווילים רק ל50% מהחרדים יש גישה לאינטרנט. לכן על הפרסום להיות מונגש גם לאוכלוסיה שאין לה גישה למידע המופיע באינטרנט על הנושא.י
על מנת לגשת אל אותן נשים, בלי אישור רבני, נדרשים "הכשרים" אחרים, לכן על הפרסום לכלול בתוכו פסוקים מן התורה המאשרים לאישה לפנות לעזרה במקרים כאלו בניגוד לדעה הרווחת בקהילה שלה. מלבד זאת. לכן על המוצרים להיות כתובים בשפת התורה - בה הן משתמשים רבות לפרסומים כאלה ואחרים בכדי לפנות לקהל היעד בעזרת מושגים ופסוקים המוכרים לו היטב.י
מלבד המוצרים- נשים רבות המסייעות לנשים לעבור תהליך מסובך זה של יציאה ממעגל האלימות ובמיוחד מהקהילה החרדית, טוענות כי בלי ליווי מקצועי, המצב רק יכול להחמיר ויכולה להיות הסלמה של האלימות דווקא כשמנסים לטפל בה או לצאת ממנה. ולכן חשוב שתהיה מנטורית ומורה דרך שתעזור ותוביל את התהליך. כך שמלבד מוצרים ישנם נשים כמו השדכניות, הבלניות ומדריכות ההנקה שעוברות הכשה מקצועית כיצד לזהות נשים שחוות אלימות ולסייע להן.י
אפיון המוצרים
אפיון המוצרים נעשה בהתאם למסקנות המחקר - י
פתרון כללי ומטרתו
המנטוריות וסדרת המוצרים
המנטוריות והמוצרים נועדו לעורר את מודעותה לאלימות בכל שלב בחייה. מהשידוך- בו אפשר למנוע כניסה למערכת זוגיות אלימה ועד ללידה-כשהיא עמוק בזוגיות הזאת, מקימה משפחה משלה ו"משלימה" עם מצבה.י
השדכנית- השדכנית הינה מנטורית שיכולה למנוע כניסה לקשר אלים והרסני. המפגש עימה נעשה לפני החתונה ולכן היא יכולה לעצור את תחילת הקשר עוד בשלב הדייטים.י
כאשר השדכנית או כל מנטורית אחרת רואה שהאישה נכנסה לקשר עם אדם אלים. היא מוסרת לאותה אישה ספר תהילים המכיל בתוכו מידע והכוונה כיצד לטפל ולצאת ממעגל האלימות.י
חוויה יומיומית של כל אישה בין רווקה לבין נשואה-היא ברחוב. מודעות הרחוב הן מקור מידע מרכזי בציבור החרדי. מפני שהמודעות ברחוב חשופים לכל הקהילה ולא לנשים בפרט. הפרסומים ברחוב נעשו בצורה מרומזת, בניהם מודעות המביאות סוגיה ופסוק תורני המרמז על הנושא ומספר דיסקרטי לקחת יחד איתה לדרכה במידה והיא חוששת להתקשר באותו הרגע.י
בציבור הדתי טהרת המשפחה הוא נושא חשוב ביותר, ולכן כל אישה דתיה הולכת פעם בחודש למקווה. המקווה הינו מקום דיסקרטי המאפשר לפרסם פרסומים בפתיחות מפני שרק נשים חשופות למידע במקום, במקווה יש לאישה זמן איכות עם עצמה, להתארגן לכבוד הטבילה. באותו חדר ממתין לאישה תיבה לפניות דיסקרטיות המאפשרת לאישה לכתוב את שעל ליבה ולבקש סיוע באופן שלא יבייש אותה או יגרום לה לחשוש לשם משפחתה בקהילה.י
מלבד זאת ישנה הבלנית- הנפגשת עם אותה אישה במקווה ובודקת את כשירותה לטבילה. המפגש עם הבלנית מאפשר מעקב ובדיקה אם אותה אישה נמצאת בזוגיות אלימה בעקבות שיח חולין של מספר דקות.י
נשים רבות חוות אלימות רק לאחר שהן נכנסות להריון ומביאות ילדים. לכן, היה חשוב לי להתייחס גם לשלב זה. ולתת מענה לבעיה גם לאחר הלידה. בבית החולים לאחר הלידה ישנם מדריכות הנקה רבות המציעות את עזרתן , המפגש הזה מאפשר לבדוק אם האישה חווה אלימות בבית ולהפנות אותה לבת מלך.י
מלבד זאת אותה מנטורית מביאה לה כרטיס ביקור המעלה בה תהיות ומחשבות ומעודד אותה לפנות בצורה אישית לעזרה.י